קריאה לפתיחת מערכת החינוך

קריאה לפתיחת מערכת החינוך

הנזק האגבי של סגירת מערכת החינוך

1. לסגירה הממושכת של מערכת החינוך ישנן השפעות דרמטיות רב ממדיות על בריאותם והתפתחותם העתידית של ילדי ישראל. על פי נתונים ממקורות שונים הסגירה והלימודים המרוחקים שנלווים לה כבר גרמו להופעה רחבת היקף של גורמי סיכון בריאותיים כגון עלייה בהשמנה, דיכאון ואף אובדנות. מחקרים רבים מצביעים על כך שגורמי סיכון אלה אינם הפיכים בחלקם, ואף מובילים במקרים רבים לתמותה מוקדמת וקיצור תוחלת חיים.
2. בנוסף מדווחת עליה משמעותית בנשירה האקטיבית והפסיבית של תלמידים ממערכת החינוך, אשר גם היא, על פי מחקרים, מקושרת להשפעות בריאותיות ארוכות טווח וקיצור תוחלת חיים.
3. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהנזק מאובדן ימי לימוד אינו מסתכם בעיכוב גרידא בהתקדמות התלמידים, אלא גורם בטווח המיידי לנסיגה משמעותית ביכולות למידה ואובדן מיומנויות חיוניות,
ובטווח הארוך לפגיעה קשה ביכולת ההשתכרות ורמת החיים.
4. למותר לציין שההשפעה על אוכלוסיות מוחלשות גדולה משמעותית, מאחר שבמקרים רבים סגירת בית הספר משאירה את התלמידים חשופים לסיכונים סביבתיים כגון סמים ואלימות במשפחה, ללא
תמיכה חיצונית או מנגנונים לזיהוי תופעות אלה. לפיכך, סגירה מתמשכת של מערכת החינוך יש בה פוטנציאל נזק משמעותי של הקצנת פערים חברתיים ופגיעה בחוסנה של החברה שישראל.

הדבקות במערכת החינוך

1. ישנו מידע מצטבר לאורך זמן שמערכת החינוך בישראל אינה מהווה גורם משמעותי של הדבקות ילדים ומבוגרים. מידע זה תואם מחקרים מרחבי העולם שמגיעים למסקנות דומות בנוגע לכך שמערכת החינוך משקפת את רמת התחלואה של הקהילה המקומית, וככל הנראה אינה מהווה מקור משמעותי של הדבקות.
2. השוואה לאורך זמן של שכבות גיל דומות מצביעה על כך שרמת ההדבקה בהן אינה שונה סטטיסטית ואין השפעה נראית לעין לנוכחות פיזית בבית הספר או אופן 14 פברואר, 2021 הלימוד. בפרט רמת ההדבקה בקרב תלמידי כיתות ד שלמדו בבית הספר היא זהה לזו שבקרב תלמידי כיתות ה, שלא הגיעו לבית הספר. ממצאים דומים עולים מהשוואה בין תלמידי כיתות ג אשר למדו בקפסולות ו- ב, אשר למדו בחצאי כיתות. המסקנה העולה היא שפתיחת בית הספר אינה תורמת משמעותית להדבקות ילדים, מה גם שהסיכון הישיר לילדים מוירוס הקורונה הוא נמוך ביותר, כפי שעולה באופן ברור ממקרי הדבקה של ילדים שהם ברובם המכריע קלים, ולעתים קרובות ללא סיפטומים כלל.
3. ניתוח נתוני משרד הבריאות על התפלגות ההדבקות בין שכבות הגיל השונות מצביעה על כך שהדבקות מבוגרים על ידי ילדים מהווה אחוז קטן יחסית מהדבקות מבוגרים (פחות מ- 12% ), שכן
רוב ההדבקות נגרמות ע"י מבוגרים ( 80%-70% מהדבקות ילדים וקרוב ל- 90% מהדבקות מבוגרים נגרמות על ידי מבוגרים). יתר על כן גם הערכת יתר של הדבקות מבוגרים ע"י ילדים שנדבקו במערכת החינוך מצביעה על כך שככל הנראה מדובר בפחות מאחוז בודד, ולכל היותר אחוזים בודדים.
4. מסקנות אלה נתמכות ע"י נתונים נוספים שנאספו ע"י מערכת החינוך במסגרת תחקורים של אירועי הדבקות בבתי ספר.
5. חשוב לציין שרוב רובן של ההדבקות של מבוגרים שמקורן במערכת החינוך נוגעות לשכבות גיל בהן הסיכוי לחולי קשה או תמותה הוא נמוך, בפרט לאחר שמרבית אוכלוסיות הסיכון חוסנו. הזמינות של
חיסונים מקטינה משמעותית את רמת הסיכון בפרט בנוגע לחולי קשה ותמותה.

המלצות

1. לנוכח הנזק האגבי הגדול והמתמשך לבריאותם ועתידם של ילדי ישראל, והעדויות החד משמעיות אשר מצביעות על כך שמערכת החינוך אינה מהווה מקור משמעותי של הדבקות ילדים ומבוגרים כאחד, אנו ממליצים לפתוח את מערכת החינוך באופן מיידי ורחב לפי הפרמטרים שיפורטו להלן. המלצה זו תואמת את עמדת הסי די סי בארה"ב ושל מדינות רבות בעולם שמדגישות את הצורך
העליון בפתיחה בתי הספר מעתה ועד לסוף שנת הלימודים.
2. ההצדקה הבריאותית והמוסרית להמלצה זו מתחדדת לנוכח האפשרות שנתנה לכל בוגר במדינת ישראל להתחסן. להבנתינו זמינות החיסונים משנה את תמונת הסיכונים ומחדדת את הצורך הדחוף בפתיחה מיידית של מערכת החינוך.
3. פתיחה של מערכת החינוך מומלץ שתעשה לפי הפרמטרים הבאים:
• פתיחה מיידית של כל שכבות הגיל בכל הארץ ובפרט באיזורים עם רמת תחלואה נמוכה או רמת התחסנות גבוהה.
• אישור מיידי לפעילות לימודיות בחצר בית הספר, והרחבתן ככל שניתן ללא מגבלה על מספר הילדים.
• חזרה ללימודים תעשה תוך המשך עטיית מסיכות, ריחוק, היגיינה ואיוורור הכיתות. יש לשקול לימודים בקפסולות לעומת חצאי כיתות לאור שיקולי עלות תועלת כוללים, נתוני תחלואה ורמת התחסנות המקומית.
• תגבור יכולות האיגום וקטיעת שרשראות הדבקה על בסיס היכולות הטובות שכבר נבנו.
• עידוד התחסנות בפרט בקרב מורים והורים ובהתבסס על גישת קידום בריאות ולא על ידי כפיה.
• בחינת פרוטוקולי הבידוד בשיקולים סיכון-תועלת על מנת להופכם לסבירים ככל האפשר ללא נטילת סיכונים משמעותיים.
• השקעות נדרשות בחיזוק תשתיות וכ"א.

פרופ' עמוס אדלר, מומחה לרפואת ילדים ומיקרוביולוגיה, מנהל המעבדה המיקרוביולוגית באיכילוב, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
פרופ' אשר אלחיאני, מומחה ברפואת משפחה, לשעבר מנהל קופ"ח מאוחדת ומנהל בית החולים מאיר, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
ד"ר אורנה בלונדהיים, רופאת ילדים, לשעבר מנהלת בי"ח שניידר ובי"ח העמק, חברת מועצת החירום למשבר הקורונה
ד"ר אלעד ברקן, מכון ויצמן למדע
פרופ' צבי בנטואיץ, ראש המרכז למחלות טרופיות באוניברסיטת בן גוריון, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
פרופ' נדב דוידויץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון, יושב ראש איגוד רופאי הציבור בישראל
ד"ר מיכל חמו לוטם, רופאת ילדים, לשעבר סגנית נשיא שיבא לחדשנות, מנכלית מייסדת – אושיה, נשים מובילות בריאות, חברת מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה לרפואת פנימית ומנהל רפואי, ממקימי הצט"מ, מרצה בחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת ת״א, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
פרופ' רבקה כרמי, מומחית ברפואת ילדים וגנטיקה, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, חברת מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
פרופ' אסא כשר, חתן פרס ישראל בפילוסופיה, פרופ' אמריטוס לאתיקה מקצועית ופילוסופיה, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
פרופ' רצף לוי, בית הספר לניהול באוניברסיטת אמ אי טי, מומחה לניהול סיכונים ומערכות בריאות, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
פרופ' חגי לוין, אפידיולוג ורופא מומחה בריאות הציבור
ד"ר יפעת עבדי-קורק, מומחית באפידמיולוגיה וביולוגיה מולקולארית, שימשה כיועצת ועדת סל התרופות בנושא טכנולוגיות רפואיות וכחוקרת בכירה במרכז הישראלי להערכת טכנולוגיות רפואיות במכון גרטנר, מנהלת המחקר והאקדמיה של אסותא מרכזים רפואיים, חברת מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
ד"ר ברוריה עדיני (PhD במנהל מערכות בריאות), ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, חברת מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה רפואית, פרופסור מן המניין בחוג לגנטיקה בבית הספר לרפואה בתל אביב ומייסד היחידה האונקוגנטית בבית החולים שיבא, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
ד"ר אמיר שחר, מומחה לרפואה פנימית, קרדיולוגיה ורפואה דחופה, מקים ומנהל המלר"ד בשיבא, מנהל המלר"ד בלניאדו, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה
ד"ר אביב שגב, מומחה בפסיכיטריה, מנהל המלר"ד בבי"ח שלוותה, מרצה בחוג לפסיכיטריה באוניברסיטת ת"א וחוקר עמית באוניברסיטת קינג'ס קולג' לונדון