top of page

המסמר האחרון בארון הקבורה של לונג קוביד

נראה ש״לונג קוביד״, הנדבך האחרון בדמוניזציה של וירוס הקורונה, מתנפץ אל מול מחקרים עדכניים ומקיפים, אשר מראים באופן ברור שאין לווירוס הקורונה סיבוכים ארוכי טווח, החורגים ממה שמוכר מהעבר לגבי וירוסי נשימה אחרים. נראה שמדובר בתסמונת מוכרת שזכתה ליחסי ציבור חריגים, כחלק ממסע ההפחדה סביב וירוס הקורונה שנועד לשרת צעדים לא יעילים ולא אתיים כגון סגרים וכפיית חיסונים

 

כזכור, כבר ביולי 21 פרסמה מחצ נייר עמדה שסקר את הידוע לגבי "לונג קוביד" נכון לאותה תקופה. המסמך הציף את העובדה שלא קיימת הגדרה קלינית ברורה ל"לונג קוביד", והאבחון שלה בשטח מתבסס על ערב רב של תסמינים לא ספציפיים כגון עייפות, קוצר נשימה, ירידה באיכות החיים ותחושה כללית ירודה. למעשה, לא היה ברור כבר אז האם מדובר בתופעה ייחודית לקורונה, או כפי שהערכנו, תופעה מוכרת ולא שכיחה של סיבוכים, שיכולים להתרחש גם אחרי הידבקות בנגיפים אחרים. כבר אז ניתן היה לראות, שמחקרים רבים שנערכו על התסמונת חשופים להטיות רבות בשל התבססות על דיווח עצמי, איסוף נתונים רטרוספקטיבי, ממצאים מעבדתיים ללא קורלציה קלינית, והיעדר קבוצת ביקורת. על רקע זה, בוודאי שלא היתה הצדקה מדעית וקלינית לעוצמת יחסי הציבור וההפחדה המיותרת סביב ׳לונג קוביד׳, אשר קודמו על ידי משרד הבריאות בישראל ורשויות בריאות ברחבי העולם. בפרט נעשה שימוש ב׳לונג קוביד׳ כדי להצדיק ולעודד חיסון של ילדים ובני נוער.

מאז נוספו עוד ועוד מחקרים ומאמרים שאישרו זאת, כולל מטא אנליזה שהראתה שאין הבדל בשכיחות הרוב המכריע של תסמיני לונג קוביד בין ילדים שאומתו לנגיף הקורונה, לבין ילדים שלא חלו בו כלל.

שני מחקרים רחבי היקף שפורסמו לאחרונה מעלים גם הם ממצאים דומים, ולמעשה מוכיחים באופן ברור שהערכותינו מיולי 2021 אכן היו נכונות. בניגוד למחקרים רבים שנעשו בעבר על התסמונת, שני המחקרים החדשים כללו גם קבוצות ביקורת, ובשניהם איסוף הנתונים היה פרוספקטיבי (ולא התבסס על אבחנות לפי רשומות עבר רפואיות), מה שהופך את תוצאותיהם למהימנות יותר:

המחקר הראשון, שהתפרסם בכתב העת The Lancet, עקב אחר קבוצת ילדים ומתבגרים עם בדיקה חיובית לקורונה לאורך תקופה שנמשכה יותר מ-12 חודשים, והשווה את דיווחיהם לקבוצת ילדים ומתבגרים דומה שהיו שליליים לקורונה. עצם העובדה ששתי הקבוצות כללו ילדים ובני נוער שנבדקו לקורונה יוצרת בסיס השוואתי טוב, מאחר שסביר ששתי הקבוצות סבלו מתסמינים המוכרים מקורונה ווירוסי נשימה אחרים. החוקרים ביקשו משתי הקבוצות לדווח על מצב בריאותם בשלוש נקודות זמן: בזמן שנבדקו לקורונה, שישה חודשים לאחר מכן, ו-12 חודשים לאחר מכן. זהו המחקר הראשון על התסמונת שמבצע מעקב ממושך אחרי הסימפטומים וכיצד הם משתנים לאורך זמן.


אחד הממצאים המעניינים שגילו החוקרים היה שבשתי הקבוצות נצפתה שכיחות דיווח גבוהה של תסמיני לונג קוביד נכון לזמן בדיקת הקורונה, ובשתי הקבוצות נצפה עם שיפור (קרי ירידה בשכיחות הדיווח) בנקודות הזמן הבאות. השכיחות של הרוב המכריע של התלונות הייתה דומה בשתי הקבוצות – קרי קבוצת הילדים שהייתה חיובית לקורונה, וקבוצת הביקורת של אלה שנמצאו שליליים. במקביל, במהלך המעקב הופיעו תסמיני לונג קוביד דומים בקרב ילדים שכלל לא דיווחו על כך מלכתחילה, בזמן הבדיקה. המגמה הזו התרחשה, שוב, בשתי קבוצות הילדים – קבוצת חולי הקורונה וקבוצת הביקורת. מכך מסיקים החוקרים, שהסימפטומים שהתגלו שישה עד 12 חודשים לאחר ההדבקה הראשונה בקורונה, לא סביר שהינם ייחודיים או נובעים מקורונה או מלונג קוביד בלבד.

החוקרים טוענים שיש לבחון אותם בהקשר רחב יותר של בריאות ואיכות החיים של מתבגרים. האם לפגיעה הקשה בבריאות, בחינוך ובאיכות החיים של ילדים כתוצאה ממדיניות ההתמודדות עם קורונה, יש חלק בכך?


לא נמצא הבדל משמעותי


המחקר השני, שהתפרסם בכתב העת JAMA, עקב במשך 3 חודשים אחרי קבוצת מבוגרים מעל גיל 18 ממספר רב של מרכזים רפואיים בארה"ב שפנו לטיפול עם מחלה קורונה תסמינית, ובדומה למחקר הקודם, הישווה את דיווחיהם לכאלו שפנו עם מחלה תסמינית ונמצאו שליליים לקורונה. ההשוואה בין הקבוצות נערכה בשתי נקודות זמן – בזמן המחלה האקוטית, ושלושה חודשים לאחר מכן.

בשתי נקודות הזמן האלו לא נמצא הבדל משמעותי בחומרת התלונות בין שתי הקבוצות. למעשה, בתחומים רבים נמצא בקרב אלו שחלו בקורונה שיפור רב יותר באופן יחסי לאלו שפנו לטיפול עם תסמינים דומים אך עם בדיקת קורונה שלילית. למרות שהרכב הקבוצות לא היה זהה באופן מוחלט, מהמחקר עולה בבירור שאין הבדלים קליניים משמעותיים בין לונג קוביד לבין תופעות מוכרות מהעבר של סיבוכים לאחר מחלות ויראליות.

שני המחקרים הללו מצטרפים, כאמור, למחקרים ומאמרים נוספים, שפורסמו בנושא. האם יהיו אלו המסמרים האחרונים בארון הקבורה של "לונג קוביד"?

צפו בפרופסור ווינאי פרסאד, רופא, חוקר, ומוסמך בבריאות הציבור מהמחלקה לאפידמיולוגיה וביו- סטטיסטיקה באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו, מנתח את ממצאי המחקר הראשון:


צפו בפרופ' פרסאד מנתח את המחקר השני:

Comentários


bottom of page