ממחקר שנערך ע"י צוות חוקרים ופורסם בעיתון המדעי Science Advances, עולה כי יש לחקור ולבדוק לעומק את הקשר בין החיסון נגד קורונה לבין הפרעות במחזור החודשי ודימומים
מאז ראשית 2021, ולאחר שהתחסנו כנגד קורונה, החלו נשים רבות להתלונן על דימומים בלתי צפויים בזמן המחזור החודשי. צוות חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת אילינוי ערך מחקר אינטרנטי, שמטרתו לגלות האם ישנו קשר בין החיסון נגד הקורונה לבין הפרעות במחזור החודשי ודימומים. דיווחיהן של יותר 39,129 נשאלות נותחו על ידי החוקרים, אשר סבורים כי יש מקום לחקור לעומק, האם קיים קשר סיבתי חד משמעי בין החיסון לבין הפרעות במחזור החודשי ודימומים אקראיים, בקרב נשים בגיל הפוריות ונשים שעברו את גיל הפוריות.
דימום מוגבר הוא לרוב תופעה מדאיגה, שצריכה לגרום לספקי החיסונים לחקור ממה היא נובעת. הדבר נכון שבעתיים כאשר נשים, שכבר אינן מקבלות מחזור, סובלות לפתע מדימומים אקראיים, שעלולים להתפרש כסימן מקדים לסרטן. החוקרים מדגישים כי הסתרת הנתונים מפני נשים רק מחריפה את הבעיה. הן עלולות לפתוח בהליכי אבחון מיותרים, מכאיבים ויקרים. כך, לדוגמא, במשך למעלה מעשור, הראו מחקרים שונים, שאפידורל עשוי להגביר את הסיכוי לדימום כבד או לדימום אקראי. למרות זאת, המטופלות לא מקבלות את האינפורמציה הזאת ויוצאות למסע אבחון מכאיב, יקר ומיותר.
חוסר הנוחות והכאב הפיזיים, מציינים החוקרים, אינם התוצאות היחידות של הפרעות במחזור החודשי. דפוסי הדימום של המחזור החודשי והתגובה שלהם לגורמי לחץ ידועים לכל. לכן, נחשב המחזור החודשי לסימן חיוני, המשקף את מצב הבריאות הכללי של האישה. מסיבה זו, נשים רבות קשובות ביותר לדפוסי המחזור שלהן ומתייחסות ברצינות לכל הפרעה כאל סימן מדאיג למצב בריאותן הכללי. עבור נשים רבות, המחזור החודשי קשור באופן אינטואיטיבי לתפקוד גופן ומשפיע על החוויה המגדרית והפסיכולוגית שלהן. לכן, שינויים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים במחזור החודשי עלולים לגרום דאגה וחרדה, בנוסף לחוסר הנוחות והכאב הפיזי.
לא זאת ועוד, השפעה של תרופה על המחזור החודשי יכולה להצביע על כך שהיא משבשת באופן ישיר או עקיף באמצעות הדלקה של תהליכים דלקתיים (ראו בהמשך) איזון הורמונלי. מאחר והמנגנון לא נחקר האמירה שאין החיסונים משפיעים על פוריות היא בגדר ״מדע אחר״ ובשלב זה אין לסמוך על ההבטחה הזו.
השפעות על המחזור החודשי אינן נבדקות לעומק
למרבה הצער, המחזור החודשי נלקח בחשבון לעתים רחוקות כמשתנה במהלך ניסויים לאישור חיסונים. סוגיה זו נבדקת רק כדי לוודא שמשתתפת בניסוי הקליני איננה בהריון. השאלות שנשאלות בדרך כלל הן האם חיסונים בטוחים מספיק עבור נשים בהריון. מחקרים שנערכים על השפעת חיסונים על המחזור החודשי אינם מצליחים לרוב לבסס קשר סיבתי בין החיסון לבין הפרעות במחזור החודשי או דימום אקראי. הדבר נובע מכך שהנתונים מתקבלים באמצעות ראיונות בדיעבד, כריית נתונים וניסויים מוגבלים ואקראיים, שלרוב לא מתגבשים לכדי מנגנון ביולוגי ברור. על מנת לבסס קשר בין חיסון לבין הפרעה במחזור יש צורך לנהל מחקר פרוספקטיבי שבו נעשית הערכה כללית כולל הורמונלית לקבוצת נשים לפני ואחרי החיסון על מנת לזהות האם יש שנויים . ועדיין, ולמרות ששאלה זו מטרידה לפחות חצי מהאוכלוסיה העולמית, שאלות הנוגעות למחזור החודשי עדיין אינן חלק סטנדרטי מתהליך הניסוי הקליני של חיסון.
כיוון שיצרני החיסונים לא בדקו את השפעתם על המחזור החודשי ודימומים, חוסר הוודאות בסוגיה הותיר ואקום שאליו נכנסו גורמים שונים. באמצעי התקשורת הממוסדים, מיהרו רופאים ומומחים להודיע לציבור ש"אין מנגנון ביולוגי" או ש"אין נתונים", התומכים בקשר בין חיסונים נגד קורונה לבין שינויים בדפוסי המחזור החודשים ודימומים אקראיים. במקרים אחרים, הצהירו מומחים כי השינויים בדפוסי המחזור נובעים מלחץ. למרבה הצער, הזלזול של המומחים הרפואיים רק הגביר את החששות. חוסר הוודאות פתח פתח לטענות על כך, שהשינויים בדפוסי המחזור החודשי עלולים להשפיע בטווח הארוך על פוריות המתחסנות. כשהחיסון כנגד קוביד הפך לזמין באופן נרחב, התגברו עוד יותר הקריאות לחקור את הקשר בין הפרעות במחזור החודשי ודימומים לבין החיסון. גם הורים התחילו לחשוש שהם שוקלים על כפות המאזניים את ההתפתחות המינית התקינה והפוריות של ילדיהם כנגד הסיכון לחלות בקורונה.
החיסון ויכולות הריפוי מחדש של הרחם
את המחזור החודשי ניתן להגדיר כתהליכים של דלקת ודימום, שחייבים להיפתר במהירות על מנת להגן על יכולות הריפוי מחדש של הרחם וכדי למנוע זיהומים ואת המשך ניקוי הרחם. הפרעה לדרכי הגישה הנורמליות להתקרשות הדם ברירית הרחם עלולה לעכב את מנגנון הריפוי, שמאפשר לווסת להסתיים במהירות. החוקרים סבורים כי המחקר שלהם מעלה את החשש כי החיסון משפיע על הווסת באמצעות דרכי גישה דלקתיים ולא באמצעות דרכי גישה הורמונליים של השחלות. העובדה כי נשים בעלות וסת סדירה, שנוטלות אמצעי מניעה הורמונליים, סבלו פחות משינויים בווסת, כיוון שהמחזור החודשי שלהן מנוהל ע"י הורמונים אקסוגנים, עשויה לתמוך בטענה זה. ממצא תומך נוסף טמון בכך שנתח משמעותי של נשים, שאינן עוד בגיל הפוריות עם שחלות רדומות לכאורה, גם כן חוו דימומים אקראיים.
תוצאות המחקר מתיישבות עם מחקרים שנערכו לאחרונה ואשר מגלים כי המחזור החודשי מגיב באופן משמעותי לחיסון נגד קוביד. החוקרים מציינים מחקר נורבגי, שבו התגלה כי מחוסנות דיווחו על דימום מוגבר ועל מחזור וסתי ארוך יותר מהרגיל, לתקופה שנמשכה חודשיים או שלושה לאחר קבלת החיסון. מחקר נוסף, אשר נערך בקרב נשים אמריקאיות, מגלה כי המחזור החודשי התארך לאחר קבלת החיסון. מחקר אמריקאי נוסף מגלה כי נשים, שמשתמשות באמצעי מניעה הורמונליים, היו בסיכון גדול יותר לחוות דימום כבד לאחר מתן החיסון. החוקרים הללו לא הצליחו לגלות קשר בין בעיות פוריות מאובחנות לבין החיסון, אך הם גם ציינו כי קבוצת המחקר לא היתה גדולה מספיק כדי להגיע למסקנות חד משמעיות.
מתוך התשובות של הנשאלות, מסיקים החוקרים כי הקושי לחקור את הקשר בין החיסון לבין המחזור החודשי נובע גם מכך שנשים נרתעות מלחזור ולספר שוב על החוויה הלא נעימה, הכרוכה בהפרעות במחזור ובדימומים האקראיים. מתוך התשובות האיכותניות של הנשאלות עולה כי המשיבות הן בעיקר נשים שמתעניינות במדע או במחקר ולא בהכרח נשים שחוו תופעות לוואי וסתיות לאחר החיסון. גם מסיבה זו, סבורים החוקרים כי הגיעה העת למחקר מעמיק בסוגיה זו.
למחקר המלא - https://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.abm7201