ניתוח מדויק של נתוני התמותה במחקר חדש של משרד הבריאות, מגלה סיגנל בטיחות שקושר בין החיסון של פייזר לבין עליה משמעותית בסיכון למוות. מדוע פורסם המחקר רק בעברית? למה "אפקט המתחסן הבריא" אינו מסביר כראוי את העלייה בתמותה? פרופ' רצף לוי ופרופ' אודי קימרון מנתחים את המחקר
בכירים במשרד הבריאות ובקופת חולים כללית פרסמו מספר מאמרים בכתבי עת מדעיים מובילים (כגון [1-6]New England Journal ו-The Lancet) בנוגע ליעילות ולבטיחות חיסוני הקורונה, חלקם נכתבו יחד עם מדענים מחברת פייזר. באופן שמעורר תהייה, במאמר מרכזי שמנתח את בטיחות החיסון ופורסם ב- New England Journal of Medicine, הם לא דיווחו על מספר מקרי מוות למרות שהיה ברור מתיאור המתודולוגיה של המאמר, שמידע זה היה חלק מניתוח הנתונים. מחברי המאמר סירבו לפרסם את הנתונים הללו, אפילו כשעתרו נגדם לבית המשפט. בנוסף, משרד הבריאות סרב לפרסם את הנתונים על כלל סיבות המוות בחתך גילאים וסטטוס חיסוני, למרות הוראת בית המשפט המחוזי.
על כן, זה יותר מתמוה שמחקר רחב היקף של משרד הבריאות וחוקרים ממכון גרטנר, המנתח תמותה לאחר חיסוני קורונה, פורסם לאחרונה אך ורק בשפה העברית במסגרת אתר האינטרנט "דוקטורס אונלי", שאינו פתוח לקהל הרחב ודורש סיסמא כדי לקבל גישה למאמרים המתפרסמים בו ורק לאחר מכן התפרסם באתר משרד הבריאות.
ניתוח דקדקני של המאמר עשוי להסביר מדוע משרד הבריאות לא מעוניין שהוא יזכה לחשיפה רחבה. ממצאי המחקר מעידים באופן חד משמעי על קיומו של סיגנל בטיחות, הקושר בין החיסון של פייזר-ביונטק לבין עליה משמעותית בסיכון למוות. הממצאים האלה, המעידים על קטלניות החיסונים, אמורים להוביל להשעיה מיידית של מתן החיסונים. יתרה מכך, הממצאים מעידים על כך שנדרש לחקור באופן מעמיק את המנגנונים הקליניים שמביאים לפגיעה מהחיסונים, וגם את תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לאישור החיסונים וכפייתם על הציבור.
עליה דרמטית במוות מכל הסיבות לאחר חיסון שני
המתודולוגיה של המאמר מבוססת על מתודולוגית מחקר עם בקרה שלילית, במסגרתה משווים את מצבם של מחוסנים בשתי תקופות זמן שונות. במחקר נכללים אנשים שקיבלו את מנת החיסון השנייה החל מה-16 בינואר ועד ל-21 באוקטובר 2021, אך לא נמצאו חיוביים לקוביד-19. יצוין כי במאמר אין הגדרה מדויקת למה הכוונה ב"אך לא נמצאו חיוביים לקוביד-19". המחקר מדווח על מספר מקרי המוות בקרב קבוצת המחקר ב-30 הימים הראשונים לאחר קבלת מנת החיסון השנייה לעומת מספר מקרי המוות במהלך ימים 31 עד 60 לאחר החיסון. כיוון שמהנתונים הוחרגו מי שחלו בקורונה, הרי שמקרי מוות מקורונה לא נכללים בתוצאות המדווחות.
התוצאות מעוררות השתאות ודאגה. לעומת 540 מקרי מוות שדווחו במהלך 30 הימים שלאחר קבלת החיסון השני, דווחו 1,275 מקרי מוות במהלך ימים 31 עד 60, כלומר יותר מפי שניים. שיעור התמותה הגבוה בימים 31-60 נמשך לפחות עד 200 ימים לאחר קבלת החיסון השני. ההסבר שמספקים מחברי המאמר היא כי העלייה במקרי המוות נובעת מ"אפקט המתחסן הבריא". הם קובעים שבאופן יחסי, מחוסנים הם יותר בריאים בזמן החיסון (אחרת הם לא היו מתחסנים) ולכן שיעור התמותה שלהם מיד לאחר החיסון צפוי להיות נמוך, אך לאחר מכן הוא עולה לרמה 'נורמלית'. לכן, המסקנה שלהם היא שלא ניתן לבחון את ההשערה כי החיסונים עלולים להגדיל את שיעורי התמותה.
ההסבר הזה מאוד חלש עד כדי מופרך ואינו מבוסס על הנתונים. אם ההיפותזה של משרד הבריאות נכונה, שיעור התמותה הגבוה במהלך 31-60 לאחר קבלת החיסון השני (וגם ב-200 הימים שלאחר מכן) היה צריך להיות תואם לשיעורי התמותה 'הנורמלים'. הבעיה היא, שהם לא מספקים נתונים כלשהם שיקבעו מה אמור להיות שיעור התמותה 'הנורמלי', דבר שהם יכולים לעשות בקלות רבה. למעשה, הם מעוותים באופן מהותי את ההגדרה של "אפקט המתחסן הבריא", אשר אמורה להיות מבוססת על השוואה בין מחוסנים לבין לא-מחוסנים, ולא על השוואה בין מחוסנים לבין עצמם. העובדה שבתוך שבועות, קופץ שיעור התמותה של המחוסנים וכמעט משלש את עצמו, גם היא מפריכה את ההסבר של משרד הבריאות. גם העובדה שמבצע החיסונים בישראל כלל התחסנות של אנשים רבים בבתי חולים ובבתי אבות, עומדת בסתירה להסבר שלהם, שכן אוכלוסיות בסיכון גבוה כן חוסנו.
מחברי המחקר אף לא מדווחים על מקרי מוות לאחר מנת החיסון הראשונה וכאמור לא מדווחים על מקרי מוות מקורונה. במהלך תקופת המחקר, התרחשו לפחות 1,400 מקרי מוות מקוביד-19 בקרב מחוסנים, וכמעט חצי מהם נפטרו לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה[7].
מכניזם של תגובה אוטואימיונית
מאידך, מגמת מקרי המוות לאורך זמן יכולה להיות מוסברת על ידי מכניזם של תגובה אוטואימיונית, אשר פעמים רבות מתפתחת בתוך מספר שבועות, כאשר מצטברים נוגדנים ויוצרים נזק לאורך זמן.
מהגרף שפורסם במסגרת המאמר, המוצג מטה, ברור לכל בר-דעת כי התוצאות הללו מעידות על כך שהחיסונים מגדילים את הסיכוי למקרה מוות ויש להפסיק את מתן החיסונים האלה באופן מיידי.
אשפוזים עם אבחנות לבביות
המחקר גם מנתח את שיעורי האשפוז עם אבחנות לבביות, כגון פגיעה באוטם שריר הלב, שבץ ובעיות קרישת דם. יצוין, כי המחקר לא מגדיר באופן מדויק מה הן 'האבחנות הלבביות' הנכללות במחקר. הניתוח הזה שוב מחריג אנשים שנמצאו חיוביים לקורונה, ואנשים שאובחנו עם דלקת שריר הלב, תופעת לוואי מוכרת של החיסון. באמצעות שימוש במתודה של בקרה שלילית, המאמר מדווח על 1,979 אשפוזים בשלושים הימים הראשונים לאחר מנת החיסון השנייה ועל 2,078 אשפוזים במהלך ימים 31 עד 60. לפיכך, החוקרים מסיקים כי אין עדויות לסיכון מוגבר בעקבות החיסון.
בדומה לניתוח מקרי המוות, גם כאן השמטת חיוביים לקורונה מהנתונים עשויה ליצור הטיה משמעותית של התוצאות. בנוסף, אין כל אינדיקציה לגבי מספר האשפוזים לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה. חשוב מכך, המאמר מדווח על סיכון מוגבר במהלך 30 הימים הראשונים לאחר מנת החיסון השנייה בקרב בני 0-29, אבל טוען כי ההערכה איננה משמעותית מבחינה סטטיסטית, בשל במספרים הנמוכים. עם זאת, קבוצות הגיל נקבעו באופן מאוד שרירותי, ובפרט גילאי 30 עד 59 נכללו באותה קבוצת גיל. ייתכן כי בדיקה של הסיגנלים בקבוצת הגיל 0 עד 39 תהפוך את הסיגנלים למשמעותיים מבחינה סטטיסטית. כיוון שהמאמר בודק רק אשפוזים, נותר רק לתהות איזה סיגנלים ניתן היה לזהות אם היו נכללים במחקר מקרים של חולים שהגיעו לחדר המיון או למרפאות חוץ, אך לא אושפזו ומקרי מוות מחוץ לבית החולים, אשר הינם שכיחים עם אבחנות מסוג זה.
מקורות
Dagan, N. et al. BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Mass Vaccination Setting. New England Journal of Medicine 384, 1412-1423 (2021).
Barda, N. et al. Safety of the BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Setting. New England Journal of Medicine 385, 1078-1090 (2021).
Magen, O. et al. Fourth Dose of BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Setting. New England Journal of Medicine 386, 1603-1614 (2022).
Cohen-Stavi, C. J. et al. BNT162b2 Vaccine Effectiveness against Omicron in Children 5 to 11 Years of Age. New England Journal of Medicine 387, 227-236 (2022).
Bar-On, Y. M. et al. Protection of BNT162b2 Vaccine Booster against Covid-19 in Israel. New England Journal of Medicine 385, 1393-1400 (2021).
Haas, E. J. et al. Impact and effectiveness of mRNA BNT162b2 vaccine against SARS-CoV-2 infections and COVID-19 cases, hospitalisations, and deaths following a nationwide vaccination campaign in Israel: an observational study using national surveillance data. The Lancet 397, 1819-1829 (2021).