כך קובע צוות חוקרים, שבחן את השפעת החיסון על בגירים צעירים וקבע כי הנזק ממנו עולה על התועלת. דיקן ביה"ס לרפואה של הרווארד לשעבר כבר קרא להטיל אחריות על האשמים בקביעת המדיניות
חילוקי דעות רבים התגלו בנוגע לשאלה, האם להטיל חובת חיסון בבוסטר נגד קוביד על בגירים-צעירים. המתנגדים להטלת החובה, מציינים כי אין כל הוכחה לכך שמנות הבוסטר גורמות לירידה משמעותית בסיכון לאשפוז, הנשקף לצעירים ולבגירים-צעירים. עוד מציינים המתנגדים, כי הולכות ומצטברות העדויות לכך שמי שמתחסן, איננו מוגן באופן משמעותי מפני אשפוז והדבקה חוזרת. למרות זאת, החל מחודש מאי 2022, לפחות אלף מכללות ואוניברסיטאות חייבו סטודנטים להתחסן כנגד קוביד. למעלה מ-300 אוניברסיטאות ומכללות חייבו את הסטודנטים ליטול גם מנות בוסטר. כנגד המדיניות הזאת, הוגשו יותר מ-50 התנגדויות. לטענת החוקרים, בודדות האוניברסיטאות ששינו את מדיניות החיסון שלהן לשנת הלימודים הנוכחית וחלק אף חייבו את הסטודנטים ליטול את הבוסטר החדש והמעודכן.
צוות חוקרים מ-11 אוניברסיטאות בבריטניה, ארה"ב וקנדה ערך מחקר, הבוחן את הסיכון שבחיסון לבגירים-צעירים לעומת התועלת הטמונה בו, שהתפרסם בכתב העת המדעי BMJ. החוקרים מציינים כי אחד הסימנים המנבאים, האמינים ביותר לבחינת נזקי קוביד, הם גיל ומחלות קודמות. בנוסף, גיל ומין מהווים גורמי סיכון משמעותיים לתגובה לחיסון ולהופעתן של תופעות לוואי משמעותיות, כמו דלקת שריר הלב, השכיחה יותר בקרב גברים צעירים. על כן, סבורים החוקרים, ככל שמוטלת חובת חיסון, עליה להיות מבוססת על נתונים, בחתך גיל ומין, באופן שיאפשר לערוך הערכת סיכונים לכל אחת מקבוצות הגיל, זאת לצד שקילת האפקט המגן של הידבקות בקורונה בעבר.
ממצאי החוקרים כבר גרמו לדיקן ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת הארוורד לשעבר, ג'פרי פלייר, לפרסם הודעה בעמוד הטוויטר שלו בזו הלשון: "וואו. מחקר חדש מציג טיעונים משכנעים שחובת חיסון לבגירים-צעירים (שהוטלה ברוב האוניברסיטאות האמריקאיות), יוצרת נזק כללי ויש לקבוע כי אינה אתית. זה לא היה צריך לקרות ואנחנו צריכים לדרוש נטילת אחריות".
בחודש יולי 2021, המרכז למניעה וטיפול במחלות (CDC) פרסם הודעה יחד עם ה-FDA, לפיה חיסוני הבוסטר לא חיוניים. חודשיים לאחר מכן, הצביעה הוועדה המייעצת של FDA נגד חיסון צעירים בריאים. למרות זאת, ההחלטה בוטלה ע"י הבית הלבן וה-CDC. החלטה זו הובילה להתפטרותם של שני מומחים לחיסונים מה-FDA, שכתבו בכתב העת המדעי The Lancet כי צריך לוודא כי התועלת בבוסטר עולה על הנזקים הישירים והעקיפים הפוטנציאליים.
לפני הופעתו של וריאנט האומריקון, העריך ה-CDC כי כדי למנוע אשפוז לתקופה של יותר משישה חודשים, נאלצו 8,738 בגירים-צעירים ליטול את החיסון של פייזר או 11,994 בגירים-צעירים נאלצו ליטול את החיסון של מודרנה. מאז אוגוסט 2022 לא עדכן ה-CDC את ההערכה הזאת, באופן שתשקף את העלייה במספר האנשים, שנהנים מחיסון טבעי או את האפקטיביות ההולכת ופוחתת של החיסון. כך למשל, בפברואר 2022 העריך ה-CDC כי 63.7% מקרב בני ובנות 18-49 כבר נושאים נוגדנים טבעיים לקורונה. מדובר בעלייה בשיעור של 30% לעומת ספטמבר 2021. לכן, מעריכים החוקרים, כי עד לספטמבר 2022 רוב הבגירים-צעירים, מחוסנים ולא מחוסנים, ככל הנראה כבר נדבקו בקוביד. הנתונים מגלים, כי הידבקות בקוביד מספקת הגנה קלינית, הזהה לפחות, אם לא יותר טובה, מזו שמספקים החיסונים.
גם הטיעון כי החיסון נועד למנוע הדבקה מתגלה כלא מבוסס מדעית. הנתונים מראים כי החיסונים הקיימים, ברובם, מספקים הגנה זמנית מפני הדבקות, שהולכת ודועכת לאחר חודשים בודדים עם השפעה מצומצמת על הדבקה משנית. בעבר, טענו בפני הציבור שהתחסנות המונית תביא לסיום המגפה, אך אי אפשר להגשים מטרה זו באמצעות חיסון שמספק הפחתה זמנית וחלקית בסיכוי להידבק. מסיבה זו, ומתוך שיקולים של סיכון לעומת מועילות, הודתה דנמרק כי חיסון ילדים איננו אפקטיבי למאמץ למנוע את התפשטות הווירוס והיא לא ממליצה יותר לחסן את רוב הילדים. בדומה, ועדת החיסונים הבריטית המשולבת (JCVI) ממליצה לתת את מנת הבוסטר רק לילדים בסיכון גבוה.
החוקרים מצביעים על כך שהמדיניות של האוניברסיטאות מתעלמת מהסיכון הנמוך, שמהווה קוביד לבגירים-צעירים מתחת לגיל 40. החוקרים בדקו נתונים מ-190 מדינות וגילו שהסיכוי שצעיר/ה בני 18-29 ימותו מקורנה עומדת על אחד למיליון בקרב בני 10 ועל אחד ל-500 מיליון בקרב בני 29. לא רק זאת ועוד, לא ברור שהחיסון יכול למנוע תופעות לוואי ארוכות טווח בקרב בגירים-צעירים
המחיר האמיתי של מניעת אשפוזים
המחקר בדק מה נדרש כדי למנוע אשפוז של אדם אחד, לתקופה של שישה חודשים ומעלה, באמצעות מתן בוסטר שלישי לסטודנטים וגילה כי בין 1429 עד 4625 בגירים צעירים יסבלו מתופעות לוואי, בדרגה שלוש ומעלה, אשר משבשות את שגרת חייהם או דורשות טיפול רפואי, בין אם קיבלו את הבוסטר של פייזר או מודרנה, בהתאמה.
מתוך מיליון בגירים-צעירים, שנוטלים מנת חיסון שלישית מבוססת mRNA, עלולים לסבול מתופעות לוואי בדרגה שלוש ומעלה בין 45751 עד 107784 בגירים צעירים. כיוון שהידבקות קודמת בקוביד, מגדילה את שיעור התגובות המערכתיות עד פי שניים או שלוש, מספר הבגירים הצעירים, הצפויים לסבול משיבוש בשגרת החיים והלימודים, עשוי לעלות על 74895 צעירים, בנטילת הבוסטר של פייזר ועל 176443 צעירים, במקרה של נטילת החיסון של מודרנה.
מיליון בגירים-צעירים, שנוטלים חיסון, עשויים להביא לחסכון של 23 עד 32 אשפוזים. לעומת זאת, מתוך כל מיליון בגירים-צעירים בני 18-29, שנוטלים חיסון, 47 עד 147 עלולים ללקות בדלקת שריר הלב. על כן, כל אשפוז אחד שיימנע בקרב בני 18-29, עלול להוביל לכך שבוגר-צעיר אחד עד ארבעה ילקו בדלקת שריר הלב. הסיכוי ללקות בדלקת שריר הלב, גדול יותר בקרב מתבגרים בני 16-17. מחירו של כל אשפוז שיימנע, צפוי לעמוד על 6.3 מתבגרים, שיחלו בדלקת שריר הלב. בקרב מתבגרות בגילאים אלה, צפוי מקרה אחד של דלקת שריר הלב בתמורה למניעת אשפוז אחד. על כן, כל אשפוז שנמנע באמצעות נטילת הבוסטר על ידי 31207 עד 42863 גברים צעירים, עלול להוביל לכך שאחד עד שישה מהם ילקו בדלקת שריר לב.
פגיעה מיותרת בבני 40 ומטה
החוקרים מציינים כי עד ליום זה, ה-CDC וה-FDA לא הציגו מחקר לציבור, מהתקופה שבה האומיקרון היה הואריאנט הדומיננטי, שתאפשר לבדוק את היעילות של חובת החיסון באוניברסיטאות. החוקרים סבורים כי חשוב ונחוץ לעדכן את הסיכונים לגבי בני 40 ומטה, בהתאם לחתך של גיל, מין, מצב רפואי והאם הם חלו בעבר עם קורונה. הם מציינים כי אין די בנתוני ה-CDC, כיוון שהם מבוססים על גיל חציוני בין שנע בין 42 ל-51 שנים. ה-CDC מניח בטעות כי נתונים אלה תקפים גם לגבי קבוצות גיל צעירות יותר.
החוקרים קובעים כי חובת חיסון תגרום יותר נזק לבריאות הציבור, מאשר תועלת. כאמור, ההשפעה של מנות הבוסטר על בני ובנות 40 ומטה הינה מועטה וחולפת, והתועלת מהם איננה ברורה דיה. מסיבה זו, רוב המכללות והאוניברסיטאות לא חייבו את הסטודנטים להתחסן לקראת סתיו 2022. כך, בריטניה, צרפת, גרמניה, נורבגיה, שוודיה ודנמרק מעולם לא הנהיגו מדיניות חיסון חובה באוניברסיטאות. כך, המרכז האירופאי למניעת ובקרת מגפות (ECDC) המליץ בנובמבר 2021 על נטילת מנות בוסטר, אך נתן זכות קדימה לבני ובנות 40 ומעלה. לעומת זאת, בסתיו 2021, המליץ ה-CDC על מתן בוסטר לכל הבגירים, ומתן מנת בוסטר שנייה לאמריקאיים בני 50 ומעלה בחורף 2022. המרכז האירופאי, לעומת זאת, מציע ליטול מנת בוסטר שנייה לבני ובנות 60 ומעלה או למי שסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת.
לכך, מוסיפים החוקרים, קיים החשש, שעדיין לא הוכח, כי נטילת מספר מנות חיסון עשויה דווקא להחליש את המערכת החיסונית, כיוון שמערכת החיסון "ננעלת" על האנטיגן המקורי. בנוסף, לחיסון יש השפעות בלתי ספציפיות כגון השפעה על הבריאות הכללית של המתחסן ואף על נסיבות מותו. החוקרים סבורים, כי עצם חוסר הוודאות בנוגע לשאלות אלה מעידה כי אין כל ודאות כי התועלת בחיסון עולה על הסיכון, בעיקר כאשר התועלות בחיסון ובבוסטרים הולכות ודועכות בקרב בגירים-צעירים, ככל שהאוכלוסיה הכללית צוברת הגנה מפני הווירוס.
הנזק לא פרופורציונאלי לתועלת
החוקרים מזכירים, כי מדיניות בריאות ציבורית אתית מבוססת על שקילת התועלת מול הנזק הצפוי מחיסונים ועל הוכחה כי התועלת עולה על הנזקים. בין הנזקים הללו, יש למנות גם הגבלת חירויות אישית וזכויות אדם בסיסיות כמו גישה להשכלה ולתעסוקה. דוגמא לתועלת לבריאות הציבור, שמצדיקה את הנזק לאינדיבידואלים, היא מצב בו מי שמתחסן מונע בכך הדבקה של אחרים. כיוון שהממצאים מגלים כי הבוסטרים מספקים הפחתה מוגבלת בזמן בסיכוי להידבק או להדביק או בסיכון להתאשפז. לכן, הם מספקים תועלת מוגבלת לבגירים-צעירים בריאים ובעיקר לכאלה שכבר נדבקו בקורונה. לכן, הנזק שנגרם להם איננו פרופורציונאלי לתועלת הציבורית.
לצד השתת חובת חיסון, על הרגולטרים והממשלות להקים תכנית פיצוי לנפגעים מחיסונים, כפי שנעשה בעבר בנוגע לחיסונים נגד שפעת וטטנוס. במקרה זה, ארה"ב וקנדה מעלו בחובתם לדאוג לצדק חברתי ולא קבעו תכנית פיצוי ראויה לנפגעים מהחיסונים. מאז אוגוסט 2022, נדחו 37 תביעות לפיצוי, בגלל שהן לא עמדו בסטנדרט של הוכחת הקשר בין החיסון לבין הנזק שנגרם. רק במקרה אחד נקבע כי מתחסן זכאי לפיצוי, בשל תגובה אלרגית, אך עדיין לא נקבע גובה הפיצוי.
לחובת החיסון התלווה מסע שכנועים אינטנסיבי שהוביל להדרת בלתי מחוסנים מהחברה. חובת החיסון באוניברסיטאות מונעת מבלתי מתחסנים לרכוש השכלה ולמצוא תעסוקה מתאימה. החוקרים סבורים כי מאמצים אלה לא היו מגובים בטיעונים משכנעים, באופן שלא איפשר גם לקבל פטור מהחיסון. המדיניות הזאת עלולה להגביר את חוסר האמון ואת ההיסוס של בגירים-צעירים להתחסן בעצמם ולחסן את ילדיהם. בכך מוחרפת בעיית חוסר האמון בחיסונים, שהייתה ידועה ומוכרת עוד לפני פריצת המגפה. ארגון הבריאות הבינ"ל אף כלל אותה ברשימת עשרת האיומים לבריאות העולמית.
החוקרים סבורים כי הנזק עולה על התועלת מחובת החיסון לבגירים-צעירים בריאים. מחירו של מניעת אשפוז אחד ע"י התחסנות, עומד על 18 אנשים, שילקו בתופעות לוואי חמורות. בנוסף, 1430 עד 4626 בגירים צעירים יסבלו הפרעה לפעילויות היום יומיות שלהם. מכאן, ניתן ללמוד כי חובת החיסון איננה מיטיבה עם בריאות הציבור.
החוקרים ממליצים לבטל באופן מיידי את חובת החיסון של בגירים-צעירים וליצור תכניות פיצוי לנפגעים ממנה. בנוסף, קובעי המדיניות חייבים להציג ניתוח מדעי עצמאי ולאפשר גישה חופשית לנתונים, המתקבלים מניסויים קליניים ברמת המשתתפים על מנת שניתן יהיה לבצע הערכת סיכונים ראויה, לפני פרסום המלצות לציבור. רק התנהלות מסוג זה תאפשר לפתוח בתהליך ארוך של שיקום אמון הציבור.
למחקר המלא:
מקורות מתוך המחקר:
(1) Centers for Disease Control and Prevention. Joint CDC and FDA statement on vaccine boosters, 2021. Available: https://www.cdc.gov/media/releases/2021/s-07082021.html [Accessed 20 Aug 2022].
(2) Food and Drug Administration. Emergency use Authorization (EUA) for an unapproved product, 2021. Available: https://www.fda.gov/media/152432/
download page 5 [Accessed 28 Mar 2022].
(3) Krause PR, Fleming TR, Peto R, et al. Considerations in boosting COVID-19 Vaccine immune responses. Lancet 2021;398(10308):pp1377–80.
קרדיט תמונות:
Ivan Radic